לאחר לידתה של מאיה, כתבתי באחד הפוסטים שכולם שואלים אותי איך זה עם שלוש? עניתי, שעוד מוקדם לומר מכיוון שרוב היום היא ישנה.....
אז זהו, שהיא כבר לא ישנה!!! היא כמעט בת 5 חודשים. כבר יש לה מה לומר:)
היא מדהימה. הפעם קבלתי תינוקת בהזמנה. היא בוכה כשצריך ולא כי צריך לבכות כל היום.....
אז בגדול, זה לא קל. אבל לי אישית הרבה יותר קל שלוש משתיים. רוני ואיילה המתוקות משחקות כ"כ יפה יחד. ישנם רגעים שאני שוכחת שהן בבית. זה משאיר לי זמן להיות עם מאיה, להניק, ולדאוג לעבודות הבית.
כמובן שבין לבין יש מריבות וויכוחים שצריך לפתור וכמובן שאני צריכה גם לשחק איתן לפעמים, אבל בגדול זה מקסים לראות את האינטרקציה בניהן. זה שווה הכל.
הקושי הגדול הוא בלילה. כולנו ישנים במיטה אחת. כן! כולנוווווו. הן מתחילות את הלילה בחדר שלהן. אנחנו צריכים להיות איתן עד שנרדמות. זה לוקח בערך שעה. בשעות הלילה המוקדמות שומעים צעדים קטנים במסדרון לעבר החדר שלנו. זה כיף. חייבת להודות. אבל זה לא נח! בעבר, צרפנו מיטת יחיד למיטה שלנו כדי להגדיל את המיטה וזה היה קצת יותר מרווח אבל איילה חייבת לישון לרוחב. מזל שהיא יחסית קטנה....
זה היה לי ברור שזה ימשיך עד שיום אחד אני יגיד, די! אני לא יכולה יותר. מה שלומי אומר? הוא זורם.... זורם שישנו במיטה. זורם שלא ישנו במיטה. זורם!
אז בשבוע שעבר זה קרה. היה ממש לא נח. איילה ביקשה מים (זה קורה כל שעה בערך באמצע הלילה), שתתה ושפכה על כל המיטה. הפעם, בניגוד ליום יום, לא אמרתי "לא נורא". החלטתי שזה נורא! ממש נורא! וזהו!
כך הגיע מלאך הקסם. הוא שכב שם הרבה זמן בערימת הספרים. חיכה ליום הנכון.
לפני כמה חודשים, חברה סיפרה על איך גמלה את הבן שלה מלבוא בלילה למיטה. על ספר שעזר לה לעשות את זה. היא לא זכרה את שם הספר ואני לא וויתרתי. ישבתי על גוגל וחפרתי בו כמה שעות עד שנמצאה האבידה!
"מלאך הקסם של דנה". ככה הוא נקרא. קניתי. אבל לא מצאתי את הרגע הנכון. את הרגע המתאים. או אולי לא הייתי מספיק בשלה להיפרד מהן בלילה. אולי???!!!
אז סיפרתי להן את הסיפור. על המלאך שמגיע בלילה ושם לדנה מתחת לכרית מתנה רק אם היא ישנה כל הלילה במיטה שלה. כמובן שהתארגנתי מראש עם הפתעות.
רוני אמרה בבטחון שאין פיות ומלאכים באמת. אני היססתי בתשובה. אממממ.... נכון את צודקת מתוקה אבל אולי מלאך הקסם באמת קיים. תנסי ותראי.
ידעתי שהיא תצליח. היא כבר בת ארבע. בשש בבוקר היא קמה נרגשת (בד"כ קמה ב 8:00) ורצה במסדרון "אמא אמא את לא מאמינה, זה אמיתי! מלאך הקסם השאיר לי ביצת הפתעה, תראי". אני יכולה לאכול אותה עכשיו? לא מתוקה, תשמרי לאח"כ מלמלתי והמשכתי לישון. כשהתעוררתי לא נשארה ביצה ולא נעליים.
היא סיפרה לאיילה על מלאך הקסם ועל הביצה. היא הקשיבה בעניין רב לסיפור ואמרה שתנסה הלילה....
כמובן שבלילה הראשון היא לא הצליחה. כשהגיעה למיטה שלנו ואמרתי לה שמלאך הקסם לא יבוא אליה היא הנהנה בראשה, נכנסה למיטה שלנו והמשיכה לישון.
בלילה השני, גם היא הצליחה. קראה לי באמצע הלילה. שכבתי איתה קצת והמשיכה לישון. היא עברה ברבע לשש. זה לא נקרא.... שמנו לשתיהן הפתעה. ההתרגשות הייתה גדולה. הוא שוב הגיע!
לשמחתי, שלומי הולך לבית כנסת כל בוקר ממש מוקדם, אז אם הן במיטה שלהן, הוא שם להן את ההפתעה מתחת לכרית.
בלילה השלישי איילה נשברה. שוב באה. הבטיחה שהלילה תנסה....
אני מקווה שבלילה הבא היא תצליח!
אני קצת מרגישה לא נעים שאני ושלומי הם מלאכי הקסם. וגם פוחדת שלא נתעורר איזה בוקר מוקדם ונכשל במשימה... אבל בגדול, הרעיון נפלא ושיהיה לנו בהצלחה:)
בשבת האחרונה רצינו לצאת לפיקניק בוקר עם חברים. לא כ"כ ידענו לאן לנסוע... עם 3 בנות קטנות ברכב, רחוק מידי, עדיף שלא. קרוב, עם דשא ולא עמוס??? נסענו לנחל אלכסנדר. הוא כ"כ גדול ויש בו המון פינות שקשה להרגיש את העומס גם בשבת....
היה כיף למדנו כמה דברים. שיש לנו נופים יפים ממש לידנו. שרוני חברה טובה. שהמלך אמר זה משחק מצחיק. שילדים יכול לשפר מצב רוח ולהרוס אותו בן רגע. שג'חנון זה טעים. והחיים בסה"כ ממש יפים!
המלך אמר לעצום עיניים
אז זהו, שהיא כבר לא ישנה!!! היא כמעט בת 5 חודשים. כבר יש לה מה לומר:)
היא מדהימה. הפעם קבלתי תינוקת בהזמנה. היא בוכה כשצריך ולא כי צריך לבכות כל היום.....
אז בגדול, זה לא קל. אבל לי אישית הרבה יותר קל שלוש משתיים. רוני ואיילה המתוקות משחקות כ"כ יפה יחד. ישנם רגעים שאני שוכחת שהן בבית. זה משאיר לי זמן להיות עם מאיה, להניק, ולדאוג לעבודות הבית.
כמובן שבין לבין יש מריבות וויכוחים שצריך לפתור וכמובן שאני צריכה גם לשחק איתן לפעמים, אבל בגדול זה מקסים לראות את האינטרקציה בניהן. זה שווה הכל.
הקושי הגדול הוא בלילה. כולנו ישנים במיטה אחת. כן! כולנוווווו. הן מתחילות את הלילה בחדר שלהן. אנחנו צריכים להיות איתן עד שנרדמות. זה לוקח בערך שעה. בשעות הלילה המוקדמות שומעים צעדים קטנים במסדרון לעבר החדר שלנו. זה כיף. חייבת להודות. אבל זה לא נח! בעבר, צרפנו מיטת יחיד למיטה שלנו כדי להגדיל את המיטה וזה היה קצת יותר מרווח אבל איילה חייבת לישון לרוחב. מזל שהיא יחסית קטנה....
זה היה לי ברור שזה ימשיך עד שיום אחד אני יגיד, די! אני לא יכולה יותר. מה שלומי אומר? הוא זורם.... זורם שישנו במיטה. זורם שלא ישנו במיטה. זורם!
אז בשבוע שעבר זה קרה. היה ממש לא נח. איילה ביקשה מים (זה קורה כל שעה בערך באמצע הלילה), שתתה ושפכה על כל המיטה. הפעם, בניגוד ליום יום, לא אמרתי "לא נורא". החלטתי שזה נורא! ממש נורא! וזהו!
כך הגיע מלאך הקסם. הוא שכב שם הרבה זמן בערימת הספרים. חיכה ליום הנכון.
לפני כמה חודשים, חברה סיפרה על איך גמלה את הבן שלה מלבוא בלילה למיטה. על ספר שעזר לה לעשות את זה. היא לא זכרה את שם הספר ואני לא וויתרתי. ישבתי על גוגל וחפרתי בו כמה שעות עד שנמצאה האבידה!
"מלאך הקסם של דנה". ככה הוא נקרא. קניתי. אבל לא מצאתי את הרגע הנכון. את הרגע המתאים. או אולי לא הייתי מספיק בשלה להיפרד מהן בלילה. אולי???!!!
אז סיפרתי להן את הסיפור. על המלאך שמגיע בלילה ושם לדנה מתחת לכרית מתנה רק אם היא ישנה כל הלילה במיטה שלה. כמובן שהתארגנתי מראש עם הפתעות.
רוני אמרה בבטחון שאין פיות ומלאכים באמת. אני היססתי בתשובה. אממממ.... נכון את צודקת מתוקה אבל אולי מלאך הקסם באמת קיים. תנסי ותראי.
ידעתי שהיא תצליח. היא כבר בת ארבע. בשש בבוקר היא קמה נרגשת (בד"כ קמה ב 8:00) ורצה במסדרון "אמא אמא את לא מאמינה, זה אמיתי! מלאך הקסם השאיר לי ביצת הפתעה, תראי". אני יכולה לאכול אותה עכשיו? לא מתוקה, תשמרי לאח"כ מלמלתי והמשכתי לישון. כשהתעוררתי לא נשארה ביצה ולא נעליים.
היא סיפרה לאיילה על מלאך הקסם ועל הביצה. היא הקשיבה בעניין רב לסיפור ואמרה שתנסה הלילה....
כמובן שבלילה הראשון היא לא הצליחה. כשהגיעה למיטה שלנו ואמרתי לה שמלאך הקסם לא יבוא אליה היא הנהנה בראשה, נכנסה למיטה שלנו והמשיכה לישון.
בלילה השני, גם היא הצליחה. קראה לי באמצע הלילה. שכבתי איתה קצת והמשיכה לישון. היא עברה ברבע לשש. זה לא נקרא.... שמנו לשתיהן הפתעה. ההתרגשות הייתה גדולה. הוא שוב הגיע!
לשמחתי, שלומי הולך לבית כנסת כל בוקר ממש מוקדם, אז אם הן במיטה שלהן, הוא שם להן את ההפתעה מתחת לכרית.
בלילה השלישי איילה נשברה. שוב באה. הבטיחה שהלילה תנסה....
אני מקווה שבלילה הבא היא תצליח!
אני קצת מרגישה לא נעים שאני ושלומי הם מלאכי הקסם. וגם פוחדת שלא נתעורר איזה בוקר מוקדם ונכשל במשימה... אבל בגדול, הרעיון נפלא ושיהיה לנו בהצלחה:)
בשבת האחרונה רצינו לצאת לפיקניק בוקר עם חברים. לא כ"כ ידענו לאן לנסוע... עם 3 בנות קטנות ברכב, רחוק מידי, עדיף שלא. קרוב, עם דשא ולא עמוס??? נסענו לנחל אלכסנדר. הוא כ"כ גדול ויש בו המון פינות שקשה להרגיש את העומס גם בשבת....
היה כיף למדנו כמה דברים. שיש לנו נופים יפים ממש לידנו. שרוני חברה טובה. שהמלך אמר זה משחק מצחיק. שילדים יכול לשפר מצב רוח ולהרוס אותו בן רגע. שג'חנון זה טעים. והחיים בסה"כ ממש יפים!
המלך אמר לשיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה