בכלל הזמן עף מהר, אני מרגישה את זה בזמן האחרון בעיקר. לא מזמן ילדתי את איילה.
השנה היא נכנסה לגן ופתאום כ"כ גדלה. מדברת בלי הפסקה. השיחות בינה לבין רוני הורגות! הן באמת מדברות. יש להן את המשחקים שלהן יחד אבל שלא נתבלבל.... גם הרבה לחוד. לכל אחת יש את התחביבים שלה. רוני מאד אוהבת פזלים ואיילה לפרק אותם. איילה מאד אוהבת לצייר ורוני לתלות את הציורים שלה על המקרר. אין משהו שהיא לא מציירת עליו...
יש את השלב הזה שהגדולה בונה והקטנה הורסת.... סיוט! בכלל כל יום זו התמודדות חדשה של איך להגיב במריבות שלהן. מתי להתערב, מתי להצדיק, מתי להרחיק מתי להשתיק.....
והרצון הזה להיות הורה טוב, זה מטורף! כל הזמן המחשבה הזאת האם אני עושה את הדבר הנכון??? ואם לא, אז מה זה הנכון? ומי החליט מה נכון ומה לא נכון?
אבל בשורה התחתונה הכל סוף סוף מתחיל להתיישר. רוני כבר נרדמת כמעט בעצמה. גם באה הרבה פחות לביקור במיטה.... איילה נגמלה השבוע מחלב (היה סיוט!) וכל מיני הרגלים שנראים לך נוראיים ואין לך מושג איך ומתי זה יגמר, פשוט עובר. הן גדלות. גדלות בקצב מסחרר.
השבוע מצאתי את רוני עם שפתון מול המראה. התנועות שהיא עשתה כשמה את השפתון היו לפי הספרים. איפה היא ראתה את זה? אני בטוח לא שמה שפתון.....
טוב, לק זה בקבוע. את זה היא כן למדה ממני. מילא רוני שמבקשת לק אבל ברור שגם איילה! זה הגיע למצב כזה שבשבוע של הגמילה מחלב באחת ממיליון ההתעוררויות שלה בבכי היסטרי לחלב, הצלחתי לשכנע אותה שאם תחזור לישון, נלך לאכול פיצה אצל הדודות שלה (דידי ורוז), שכנעתי אותה בקלות ואחרי 20 דקות שצרחה פשוט הניחה ראש ונרגעה. אחרי כמה דקות התרוממה ואמרה: "אמא, בא לי לק".
אז לאן אתן ממהרות? תנו רגע ליהנות. עוד כמה רגעים לחבק, לנשק וללטף .....
פתאום אני קולטת שנשארו לי עוד חודשיים להתמודד רק עם שתיים. אין לי מושג איך זה הולך להתנהל.... אבל ראיתי שיש מליון שעושות את זה. למי מתייחסים קודם? איך מרדימים את כולן? איך מקלחים את כולן? איך מתארגנים בבוקר? על לישון בלילה אני בכלל לא מפנטזת.....מזל שיש לי בעל פעיל:)
אפרופו מקלחת....
הרגעים הכי מאושרים זה כשאני רואה אותן מתנשקות ומתחבקות
בשיש הקרוב, 1.11 אני מתארחת אצל שרון שיאון לוי למכירת גראז' סייל של פריטים שווים במחירים שווים! תבואו:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה