עברו עלינו שבועיים עמוסים פעילויות. יש מן תחושה כזו שצריך להספיק הרבה לפני הלידה הקרבה..... אז נסענו ללילה בים המלח, לכבוד יום הנישואין הרביעי. כן. העזנו להשאיר את הבנות ללילה עם סבא וסבתא שעשו זאת בגבורה. הבנות נהנו ואפילו לא ביקשו אותנו. כמה מפתיע. הכל אצלנו בראש. אמנם לא היינו שם אפילו 24 שעות אבל, לי זה הספיק. כמעט 24 שעות של שקט. בלי המילה "אמא", שבגדול אני ממש אוהבת אותה ונעים לי לשמוע אותה וכיף לי להיות תחת ההגדרה שלה אבל בוא נודה שלפעמים שזה בה ברצף זה בלתי נסבל! והמעבר החד הזה מהטירוף היומיומי לדממה המוחלטת בים המלח הוא מטורף. האמת, שלא היינו מעולם בים המלח. הזוי. אחד משבעת פלאי העולם. שעתיים נסיעה מהבית ולא היינו שם. הדבר היחיד שאני לא ממש מבינה זה למה לא יכלו לעשות כמה מסעדות טובות באזור? אם רק היה, זה היה מושלם. החוויה הקולינרית שלנו בחופשים או בבילויים היא חלק משמעותי מההנאה.
מכינות עוגת שוקולד לאהוב שלהן, תתי (בן דוד שלי), לכבוד יום הולדתו ה-15
מכינות כדורי שוקולד
צובעות על הכל!
בשישי האחרון התקיים במתנ"ס פולג אירוע מקסים שארגנו בנות "מעגל נשים נתניה" https://www.facebook.com/profile.php?id=100002088215922&fref=ts, האירוע כולו היה תרומה לילדים ממשפחות הרוסות, נשים מוכות ולילדים חולי סרטן . היו דוכנים של בגדים, תכשיטים, אקססוריז, פדיקור מניקור, צילום ומסגרות ועוד.... מקסים לראות איך ישנם אנשים שנותנים מהזמן שלהם למען אחרים ללא שום תמורה.
במסגרת ניצול הזמן לפני הלידה, אנחנו משתדלים להיות פעילים. אפיה, גועש וכל מה שמלכלך. כי למי יהיה כח לנקות את כל זה אחרי הלידה..??? אפרופו אפיה, הכנו כדורי שוקולד מושלמים. חייבים לנסות:
מצרכים
1. 1 שמנת מתוקה
2. 1 שוקולד מריר
3. חבילה של פתיבר שוקולד (שיש בתוכה 2 חבילות)
4. 150 גר חמאה
5. חצי שקית סוכר וניל
6. סוכריות/קוקוס או כל מה שתרצו לקישוט.
אופן ההכנה
מרסקים את הפתיבר לפירורים קטנים (עבודה קשה), תודה לאחותי שפיררה לי את זה בדקה:), ממיסים את השוקולד והשמנת בסיר ומוסיפים לפתיבר. מוסיפים את החמאה המומסת ואת סוכר הוניל. מכניסים את כל התערובת למקרר למשך שעה. מכינים את הכדורים ומצפים במה שרוצים. זהירות זה ממכר! (אם יצא יבש מדי, אפשר להוסיף טיפה חלב להרטיב ואם רטוב מדי אז טיפה פתיבר) בתאבון.
כמובן שלא צריך לציין שלהכין עם הילדים זה כרוך בלכלוך מטורף וחצי שעה של ניקיון אח"כ. אבל למי אכפת?! הרי הן רגילות לשפוך, ללכלך ולומר שנייה אחרי זה, אמא, לא נורא, נכון? ואני כמו אמא טובה, עונה, נכון. זה לא נורא. ננקה. אבל זה כן נורא! כי אין לי כח עשר פעמים ביום לנקות אחריהן. וגם אם נשבר, זה לא נורא. וגם אם הבגדים התלכלכו זה לא נורא. וכל האוכל שזרוק על הרצפה אחרי ארוחת הערב, גם זה לא נורא. כי ככה גדלים. וככה זה עם ילדים. אז אני זורמת עם ה"לא נורא" שאימצתי לעצמי ולהן בעקבותיי.
מכינות עוגת שוקולד לאהוב שלהן, תתי (בן דוד שלי), לכבוד יום הולדתו ה-15
מכינות כדורי שוקולד
בשישי האחרון התקיים במתנ"ס פולג אירוע מקסים שארגנו בנות "מעגל נשים נתניה" https://www.facebook.com/profile.php?id=100002088215922&fref=ts, האירוע כולו היה תרומה לילדים ממשפחות הרוסות, נשים מוכות ולילדים חולי סרטן . היו דוכנים של בגדים, תכשיטים, אקססוריז, פדיקור מניקור, צילום ומסגרות ועוד.... מקסים לראות איך ישנם אנשים שנותנים מהזמן שלהם למען אחרים ללא שום תמורה.
הייתה שם יעלי הצלמת https://www.facebook.com/YaelyPhotographer. בחורה מקסימה וכשרונית. היא הגיעה עם כל הציוד הדרוש וצילמה את כל מי שרצה תמורת סכום סמלי שגם הוא הלך לתרומה. אז כמובן שרצתי להביא את הבנות, כי איפה שיש תמונות הן חייבות להיות. יעלי עשתה להן ולי סאשן של תמונות מקסימות. הבנות זרמו עם העדשה ועשו כמעט כל מה שיעלי ביקשה. הן ממש הבינו שזה מתנה לסבתא. חוץ מזה שיעלי הייתה ממש יצירתית. שיחדה בשוקולדים ואפילו הקריבה את האייפון שלה למען הסדר הטוב.
גם זיווה וולף לוי http://market.marmelada.co.il/wolfandsegaltherighthomegoods עם המסגרות המעלפות שלה השתתפה באירוע, אז לא נקנה מסגרות?
הכנו לסבתא מתנה הורסת ליום הולדת. את התמונות שהצטלמנו, יעלי פיתחה במקום והכניסה ישר למסגרות. עטפתי בבית את כל הקולאז', כתבנו ברכה מרגשת. והנה, מתנה לסבתא:) היא כמובן התרגשה. עוד לא מצאה מקום לתליה אבל העיקר הכוונה....
המשך שבוע נפלא
אורית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה